החלטה בתיק סע"ש 54337-06-12

1. לפניי בקשת המבקש, הוא הנתבע 1 בהליך, להאריך את המועד להגשת תביעה שכנגד. זאת מן הטעם שלטענתו הוברר לו במהלך ישיבת הגישור בין הצדדים, כי אין די בטענת הקיזוז שהעלה בכתב ההגנה.

2. המשיבה, היא התובעת, מצדה מתנגדת לבקשה. לטענתה הבקשה נועדה להקשות על בירור התביעה ולגרום לעיכובים מיותרים. בהקשר זה מציינת המשיבה כי הדיון המקדמי שנקבע נדחה לבקשת המבקש לצורך פנייה לגישור. נוסף על כך, לטענת המשיבה, המבקש בקיא בחוקי העבודה ובזכויות סוציאליות שכן בבעלותו חברת כוח אדם ולמרות זאת הוא הפר את זכויות המשיבה כעובדת. לכן ולטעמה, היעתרות לבקשה בעת הזו פירושה מתן פרס למי שיצר יחסי עבודה פוגעניים.

3. לאחר שעיינתי בכלל החומר שהונח בפניי לרבות בבקשה, בתגובה לה ובטיוטת כתב התביעה שכנגד הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל על אף דעתה החולקת של המשיבה וטעמיי לכך הרי הם מפורטים מטה.

4. תקנה 34 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת כי נתבע הטוען לזכות כנגד התובע, רשאי לטעון טענת קיזוז במסגרת כתב ההגנה או להגיש בגינה תביעה שכנגד. כפי שניתן להיווכח לא נקבע בתקנות בית הדין מועד להגשת התביעה שכנגד ואף אין חובה בדין להקדים להגשת התביעה בקשה מתאימה, כפי שעשה המבקש בענייננו.

ככלל, התביעה שכנגד תתברר יחד עם התביעה העיקרית על מנת למנוע הטרדת בית הדין ובעלי הדין בריבוי הליכים. עם זאת, ככל שבית הדין מוצא כי אין זה ראוי לפסוק בתביעה שכנגד יחד עם התביעה המקורית, אלא בדרך של תובענה נפרדת, הרי שבסמכותו, לפי תקנה 36 למחוק את התביעה שכנגד או להורות על הפרדת הדיון. 

5. משלא נקבע בתקנות מועד להגשת תביעה שכנגד וכבר מטעם זה, דין הבקשה להתקבל. תוצאה זו זוכה למשנה תוקף בעניננו בו טרם קוימה ישיבה מקדמית בהליך ועל כן אין בהיעתרות לבקשה כדי לדחות את מועד הישיבה שנועדה ליום 30.9.2013. זאת ועוד, אף אם נכונה הטענה כי הנתבע בקיא בחקיקת המגן, ואיני קובעת דבר בהקשר זה בשלב זה, אין הוא פרקליט ובעת הזו ולשטענתו אף אינו נעזר בפרקליט מטעמו, וגם במצב דברים זה יש להתחשב.

5. על כך אוסיף כי בענייננו התביעה העיקרית והתביעה שכנגד נובעות ממסכת עובדתית אחת שהיא תקופת ההעסקה של המשיבה בשירות המבקש ואשתו. כך התביעה העיקרית עוסקת בזכויות הנוגעות לתקופת ההעסקה ולסיומה ואילו עניינה של התביעה שכנגד בכספים ששולמו לכאורה למשיבה ביתר במהלך תקופה זו. בנסיבות אלה דעתי היא כי יעול ההליך מחייב לדון בתביעות בצוותא חדא תחת פיצולן לשני הליכים נפרדים באופן שיכביד על הצדדים, על בית הדין ואף עלול לגרום להכרעות סותרות.

6. סוף דבר - הבקשה מתקבלת מכל אחד מהטעמים שלעיל ומהצטברותם. לשם קידום ההליך הריני מורה כמפורט מטה:

[א] כתב התביעה שכנגד מתקבל לתיק.

[ב] המזכירות מתבקשת לתייק את כתב התביעה שכנגד בתיקיה המתאימה ולשגר לתובע שכנגד שובר לתשלום אגרה, אשר ישולם בתוך 14 ימים מיום המצאתו. תשומת לב התובע שכנגד כי אי תשלום האגרה עלול להוביל למחיקת ההליך ללא התראה נוספת.

[ג] הנתבעת שכנגד תגיש כתב תשובה לתביעה שכנגד לא יאוחר מיום 12.9.2013.

[ד] ככל שהצדדים טרם מיצו את הליכי הגילוי והעיון יעשו כן עד למועד הישיבה המקדמית ביום 30.9.2013. תשומת לב הנתבעים כי טרם מצוי בתיק תצהיר גילוי מסמכים מטעמם וכי תצהיר כאמור ניתן להחתים בפני פקיד בית משפט בעלות סמלית. בתוך כך ובאשר להקלטות המקוריות, ככל שלא ישכילו הצדדים להגיע לכדי הסכמה בדבר אופן העברתם לבאת כוח התובעת, שלה הזכות לעניין בהם בשים לב לעובדה שהראיה עצמה היא ההקלטה ואילו התמלילים הם בבחינת כלי עזר, יובאו ההקלטות המקוריות עם הנתבע לישיבה המקדמית וההסדרים המתאימים יידונו במסגרתה.

הוצאות הבקשה יובאו בחשבון בתום ההליך העיקרי.

ניתנה היום, ה' אב תשע"ג , ( 12 יולי 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: